עוגת פיסטוקים ושמן זית עם רימון

יום כיפור בפתח. יום מקודש של תשובה, סליחה וחשבון נפש.. אני לא דתייה, לפחות לא לפי ההלכה והמנהגים הדתיים, אבל המסורת חשובה לי ואני מנסה לשמור על הזהות היהודית שלי בדרך שלי. ביום כיפור אני צמה, למרות שבכל שנה נראה לי שלא אצום, כי הצום תמיד עושה לי כאב ראש ובטן באורך יומיים.. אבל יש משהו בשקט של היום הזה. איך הכל ממש עוצר? כבר בבוקר מרגישים שזה לא בוקר רגיל. תמיד צריך להספיק הכל לפני כניסת החג, וכשהשעה מתקרבת שומעים פחות ופחות מכוניות בחוץ, ורעש של ילדים על אופניים מחליף אותן. יוצאים עם הילדים החוצה, פוגשים את השכנים ועוד חברים מהיישוב, מפטפטים, הולכים הרבה ברגל, משחקים עם הילדים בגן משחקים, חוטפים התקפי לב קטנים כשרואים את הילדים (ושלי ביניהם) רוכבים במהירות בירידות, חוזרים עייפים הביתה, מסתכלים על השעון ורק שמונה בערב! ויש עוד הרבה זמן להרוג ואני תמיד צמאה, אבל ממש.. איכשהו היממה הזו עוברת, לפעמים אפילו מהר. ולמי שצם, כמוני, או שהילדים/הרעב/הצמא/השעמום קצת עולים לו על העצבים אז אנחנו עסוקים בחישוב השעות לאחור ולא ממש בחשבון נפש.. נכון? 🙂

אז אני חושבת שחשוב לבקש סליחה מייד כשמרגישים שאולי קצת הגזמנו, חשוב לעצור לפעמים ולהתבונן פנימה ולבדוק איפה אנו נמצאים ביחס לרצונות האמיתיים שלנו, ולנסות לחיות עם עצמנו בשלום. 

אז כדי להקשות על עצמי עוד יותר הכנתי את אחת העוגות המופלאות שלי. אבל באמת. טעם עדין וחם של שמן זית, צבע וארומה משגעים של פיסטוקים, קלה להכנה, מקושטת ויפהפיה.. חגיגית! ובכל פעם שאעבור במטבח ביום הזה, אני אצטער שהכנתי אותה, כי היא תשגע אותי רק מעצם הנוכחות (היפה) שלה.

משתמשים בפיסטוקים קלופים וטוחנים אותם במעבד מזון עם מעט קמח, מוסיפים את המרכיבים בהדרגה, ותוך דקות מעבירים לתבנית ואופים. מקשטים בציפוי לבן וחגיגי, ומפזרים מעל קצת פיסטוקים וגרגירי רימון, שעל רקע הציפוי הלבן נראים כמו אבני חן. אני מגזימה? כנראה שכן.. 🙂 

מאחלת לכם חתימה טובה ושנה מדהימה!