זיכרון ילדות – לחמניות בצל ופרג

טוב, זו ממש מנהרת הזמן. והפעם חזרה לשנות השמונים.

הפוסט הזה הוא חלק מפרוייקט של קבוצה בשם "מבשלים ביחד", אנחנו מתייעצים אחד עם השני, עוזרים, נפגשים, אוכלים ובעיקר מחפשים לנו עוד סיבות להיכנס למטבח 🙂 מידי חודש בערך אנו מאתגרים את עצמנו בכל מיני פרוייקטים חדשים והכל על מנת לשתף אתכם, הקוראים שלנו.. והנושא החודש היה "זיכרון ילדות". מתכון של תבשיל/מאפה/קינוח שהיה אהוב עלינו בילדות.

**לחצו כאן לכל המתכונים

היה לי קשה להחליט.. מה הכי אהבתי כשהייתי ילדה? יותר נכון לשאול: מה לא אהבתי? אהבתי כמעט הכל! וחשבתי הרבה על זה. אולי לשתף במתכון לקוסקוס מתוק עם מעט סוכר וקינמון לסרבני הירקות? או באומלט צ'יפס כשאבא שלי החליט לפנק? פריקסה אלוהי או קציצות בריבת בצל, במטבוחה חריפה אש עם חצילים וקציצות בתוך לחם בית ביום שישי בצהרים כדי שנתפנה מהמטבח כבר?!?

כל כך הרבה אפשרויות. לבסוף החלטתי להכין לחמניות עגולות עם בצל ופרג, שקנינו במכולת עם שקית שוקו. רובכם בטח זוכרים את המכולות השכונתיות, להוריי גם הייתה מכולת, אבל הייתי ממש קטנה באותו הזמן ואני יודעת שפספסתי בענק.. אז לי הייתה חוויה מהמכולת של יהודה, שהייתה ברחוב המקביל. תמיד הוא נראה לי חמור סבר כזה, בקושי מחייך, אבל אהבנו להגיע לשם, האחים שלי ואני. ריח של זיתים ומלפפונים חמוצים מקופסאות שימורים גדולות פתוחות, מרמלדה במשקל, וחלבה שתמיד כל כך רציתי, ועדיין רוצה, והיה לי אסור בגלל אלרגיה מעצבנת לשומשום. לפעמים הגענו מוקדם בבוקר לקנות לחמניות לבית הספר או אחרי הלימודים כדי לקנות משהו קטן וגם בשליחויות שונות מההורים או מאחותי הגדולה, אילנה, שכל הזמן אפתה ואפתה וכמעט תמיד משהו היה חסר או בדיוק נגמר, וכמובן שתמיד התנדבתי למשימה.

לחמניות בצל ופרג

 אז בשליחויותיי המגוונות השתדלתי להביא איתי לחמניות בצל, שהיו מונחות בשקית גדולה, בתוך ארגז פלסטיק ירוק או כחול על הרצפה (כן! על הרצפה..פעם לא עשו עניינים מכל דבר :)) לחמנייה עגולה, שמנמנה עם שקע במרכזה ובתוכו בצל מטוגן ומעט פרג. כל כך אהבתי אותן ועכשיו אני יכולה להכין משלי, ובלי התחכמויות ותוספות.

לחם עם בצל ומעט פרג. זהו.

 

לחמניות בצל ופרג

מה המאכל שמחזיר אתכם לילדות? אתם מכינים אותו? שתפו אותי, גם בתמונות 🙂 

בעוגת ריבה וקוקוס של אמא שלי כבר שיתפתי אתכם.

 

לחמניות בצל ופרג
מרכיבים
  1. ל 4 - 5 לחמניות גדולות
  2. 1 כוס מים חמימים
  3. 1 כף שמרים יבשים
  4. 1 כף סוכר
  5. 1/2 כף מלח
  6. 2.5 כוסות קמח
  7. 2 בצלים בינוניים פרוסים גס
  8. שמן זית לטיגון והברשה על הבצק לפני האפייה ואחריה
  9. מלח גס
  10. 1 כף פרג שלם
מכינים את הבצק
  1. בקערת מיקסר עם וו לישה שמים את המים החמימים והשמרים ומערבבים בעזרת כף ומניחים כמה דקות על מנת לתת לשמרים להתחיל לתסוס.
  2. מוסיפים את יתר חומרי הבצק ומערבלים במהירות נמוכה עד שמתקבל בצק חלק ומעט דביק. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים כשעה.
  3. בינתיים מטגנים את הבצל במחבת עם 3 - 4 כפות שמן זית עד שהוא מזהיב. מקררים.
  4. כשהבצק תפח, מעבירים אותו למשטח עבודה מקומח ומחלקים ל 4 - 5 חלקים שווים פחות או יותר. מכדררים לכדורים ומכסים ל עוד 10 דקות.
  5. מרפדים תבנית או שתיים עם נייר אפייה ומקמחים אותה קלות. מחממים תנור ל 200 מעלות.
  6. מרדדים כל כדור לעיגול ומעבירים אותו לתבנית.
  7. מכסים במגבת נקייה לחצי שעה נוספת.
  8. מורחים שמן זית על עיגולי הבצק ויוצרים שקע במרכז כל אחד ומניחים בו חלק מהבצל שטיגנו. מפזרים מעל מעט פרג ומלח גס.
  9. אופים כ 15 - 20 דקות עד שהלחמניות תפחו והזהיבו.
  10. מורחים במעט שמן זית מייד לאחר האפייה.
  11. בתיאבון!
הערות
  1. ** 🙂 הייתי אומרת לכם איך לאחסן או להקפיא, אבל זה ממש מיותר, הן לא יחזיקו מעמד...
Brown Sugar http://brwsugar.com/

אולי יעניין אותך גם...

22 תגובות

  • אולגה
    28 ביולי 2016 8:33

    מהמם!

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 8:41

      תודה מתוקה.. הזיכרון של הרג אותי.. כי נשיקות זה גם זיכרון שלי.. ותכננתי פעם להעלות פוסט על נשיקות ענק שגם אותן קנינו במכולת! 🙂
      שיהיה יום טוב, אורלי

  • אורן
    28 ביולי 2016 9:10

    נהדר! אני כל כך אוהב כאלה, בצל מטוגן זה החיים 🙂

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 9:12

      תודה אורן! אתה חייב להכין 🙂

  • רחלי
    28 ביולי 2016 9:14

    אחד המתכונים היותר מגרים שיצא לי להתקל בהם, ויצא 🙂 שיחקת אותה בגדול

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 9:26

      תודה רחלי , על הכל 🙂 מרגשת אחת. תהנו היום.. ופעם הבאה בשישי בבוקר.. נשיקות!

  • נטלי
    28 ביולי 2016 10:06

    יהההה, זה נראה הדבר הכי טעים בעולם!!!!

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 10:27

      זה באמת כך.. בקטגורית המלוחים.. 🙂

  • עידו
    28 ביולי 2016 10:36

    מתכון מעולה פשוט מושלם !

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 11:01

      תודה אהובי 🙂

  • שירי
    28 ביולי 2016 13:29

    מקסים! אני זוכרת שדוד שלי היה מכין אותן והן היו שומניות ומנחמות עם טעם שלא דומה לשום מאפה שטעמתי! הייתי בטוחה שזה מאפה ייחודי לו! (אני גרה במושב, הכל אנחנו חושבים שהמצאנו) אבל מסתבר שלא! אבא שלי מת על זה ואני בטוחה שהוא לא אכל כאלו למעלה מעשר שנים. נראה לי שאפתיע אותו ואכין לו בקרוב! תודה ששיתפת בזיכרונותייך ועוררת גם את שלי 🙂

    • אורלי חרמש
      28 ביולי 2016 13:42

      תודה ששיתפת אותי… תכיני לו, הן קלות להכנה.
      צלמי לי?

      אורלי

  • פיית העוגיות
    29 ביולי 2016 12:27

    ואוו זה נראה כל כך טעיםםם! פשוט מושלמות

    • אורלי חרמש
      29 ביולי 2016 12:53

      תודה מתוקה. שבת שלום!

  • קטי
    1 באוגוסט 2016 23:53

    היי אורלי !
    חייבת להחמיא לך על הבלוג המקסים שלך !
    איזה מתכונים נהדרים ותמונות יפות…
    אני בכלל לא מתלהבת מפרג ,אבל זה פשוט נראה מדהים…
    חייבת לנסות…
    תודה

    • אורלי חרמש
      2 באוגוסט 2016 8:44

      היי קטי,
      תודה תודה על המחמאות.. כל כך משמח לשמוע!
      מזמינה אותך לנסות את הלחמניות, את יכולה לוותר על הפרג 🙂

      תמשיכי להנות, ואם יש לך שאלה, אני כאן!

      שיהיה יום טוב,

      אורלי

  • ציפי בן יעקב
    31 באוגוסט 2016 17:03

    הי אורלי
    .גם לי הלחמניות האלה עם הפרג והבצל מעלות זיכרון ילדות .אנחנו קראנו להן "פראצל "
    האם ניתן להשתמש בשמרים "שמרית ".
    תודה .ציפי

    • אורלי חרמש
      1 בספטמבר 2016 9:22

      היי ציפי,
      תודה 🙂 בהחלט ניתן להשתמש בשימרית. פשוט המירי והמשיכי במתכון.

      שילחי לי תמונה?

      סופש טוב,

      אורלי

  • דניאל
    26 בנובמבר 2016 19:56

    סבתא שלי היתה מכינה זאת… קראנו לזה פלצלך. כ"כ טעים…. יש לי את הטעם בפה עכשיו (:
    תודה

    • אורלי חרמש
      26 בנובמבר 2016 20:11

      תודה! מרגש מאוד 🙂

  • ava
    27 בנובמבר 2016 11:38

    תודה על המתכון אהבתי . כמויות נמדדות בכוס שקילה?

    • אורלי חרמש
      27 בנובמבר 2016 15:45

      שמחה שאהבת!
      אני מציעה למדוד לפי מה שכתבתי.. כוס מדידה בינלאומית.

      שיהיה ערב טוב,

      אורלי

השארת תגובה